״הם שונאים אותנו כי הם צריכים אותנו, והם מפחדים מאיתנו, כי הם יודעים כמה שליטה דרושה כדי לשמור עלינו בריאות ובתולות עד שיגיע הזמן להפוך אותנו לאמהות שמגדלות דורות עתידיים של שנאת נשים כמו גברים הם שונאים אותנו כי אנחנו, בו-זמנית, הפיתוי שלהם וההצלה שלהם מהמערכת הזו. האבות, שבמוקדם או במאוחר חייבים להבין שזה יזיק גם להם, שונאים אותנו כי הם יודעים שיגיע הרגע וככל שאנו נפטרים מהברית שפועלת לשלוט בנו, נדרוש התחשבנות." (מונא טחאווי)
העבודה שלי עוסקת במתחים מגדריים. אני משלבת בתוכה אלמנט שנתפס נשי – סריגה, ואלמנט שנתפס גברי – מוטות ברזל. ביחד שני אלו יוצרים פסל דמוי רחם בו הסריגה עוטפת את הברזלים ומבססת עמדה שהיא גם עמדת שליטה אך גם עמדת עיטוף והגנה.
מנחה: חיימי פניכל
