בין השבור לשלם, בין שבר שהוא שלם, לשלם שהוא שבר, קיים התהליך, החיפוש אחר העצמי, את התהליך
הזה אני בוחרת להציג. בפרויקט הגמר שלי הייתי רוצה לשאול על ההגדרה החברתית של דבר מה כ׳שבר׳,
כלומר, פיסה פגומה מתוך שלם גדול יותר. ביחס לתפיסה זו הייתי רוצה להציע אפשרות לחשוב על ה׳שבר׳
ככזה שמכיל סתירה פנימית – כזה שהוא בו בעת שלם בפני עצמו וגם חלק מתוך שלם גדול יותר.
על קירות החדר מוצגים רישומי עיפרון ובהם דיוקנאות עצמיים שנעשו מתוך התבוננות במראה.
למרגלותיהם, שברים של כלי בית עשויי חרס שאליהם ציירתי זיכרונות מסביבת חיי. כל דיוקן עצמי מציג
׳אני׳ אחרת ובכך הוא מאפשר הצצה חלקים לפן מסוים בזהות העצמית. כל דיוקן כזה הוא כנה ואמיתי ויחד
עם זאת קטוע ושבור.
בעבודה אני מזמינה את הקהל לצפייה קרובה ואינטימית, כזו שמחייבת לקרב את העיניים לאובייקטים
ולדיוקנאות על מנת להצליח ולראות אותם בשלמותם ובשברונם.
מנחה: נטע ליבר שיפר
