לפני ארבע שנים חזרתי מלימודי משחק בניו יורק, הייתי צריכה הפסקה קלה מהעיר אך כשנחתתי בישראל החלטתי שאני רוצה ללמוד עוד משהו במקביל למשחק. כבר בניו יורק הבנתי כמה חשוב לי המימד החזותי בעולם התיאטרון ועיצבתי כמה הצגות אוף ברודווי. הגעתי לבית הספר לאומנויות הבמה ואחרי שיחה קצרה הסתקרנתי מהמחלקה לעיצוב במה והלכתי לדבר עם ראשת החוג, ״התקבלת״ ״לאן?״ עניתי.
ארבע השנים האחרונות היו מלאות באתגרים, פתאום הייתי מאחורי הקלעים ולא בפרונט, למדתי לפצח רעיונות בצורה עיצובית וגם להתחבר לצד היותר טכני שלי וללמוד לשרטט. במהלך הלימודים גיליתי שאני אוהבת עוד דברים בעולם התיאטרון, למדתי מחזאות, כתבתי וביימתי הצגות, יצרתי פרפורמנסים ובעיקר מאוד התפתחתי כמעצבת. גם לכל הפרויקטים שבחרתי ליצור עצמאית הסמינר היווה לי בית, פגשתי פה חברים ליצירה שמלווים אותי וילוו עוד שנים ארוכות. בדרך היו גם הרבה שלבים של פקפוק, דווקא כי אני מביאה הרבה דברים אחרים, שאלתי את עצמי רבות למה אני מעצבת. שאלה שעניתי לעצמי כל פרויקט מחדש. הבנתי שאני יכולה להיות הכל, גם וגם וגם ואני לא רוצה לאבד אף לא גם אחד, כי הם הופכים אותי ליוצרת יותר טובה.
