העבודה שלי עוסקת בעוצמות הסמויות מן העין של יחסים בין בנות המשפחה. הזהויות המשפחתיות משנות צורה ומתחלפות בתפקידן בדרמה המשפחתית.
קירבה וזרות חיות יחדיו.
את חילופי הזהויות וחילופי התפקידים במשפחה: האם, הבת והאחות, אני מנסה להעביר באמצעות שימוש במסכות שאינן מסכות אלא גזרי צילומים של הדמויות עצמן בדרמה.
מטרת העבודה אינה להסתיר אלא לחשוף פרסונות, יחסים ומצבי רגש מוסתרים.
מקורה של המילה העברית מַסֵּכָה היא במילה "מסך",
שמשמעותה היא וילון או מחיצה.
כך העבודה ממסכת ומגלה בו זמנית את האניגמטיות הקיימת בכל מערכת יחסים.
אני משתמשת במסורת של צילום דיוקנאות משפחתיים.
ומייצרת הזרה באמצעות שימוש במסכות, מתוך רצון להעמיד בסימן שאלה את התפקידים החברתיים של צילום דיוקנאות בכלל.
בוידאו פרפורמנס נוסף אני כאם שרה שיר ערש לבתי ושולחת אותי אל עולם החלומות שבו אני רוצה לפענח את מה שלא ניתן לפיענוח…
מנחה: דוד דניאל
