נועם שתרוג

תכסית

בית. ממה הוא מתחיל?
רישום, קו, עיפרון על דף.

קרקע. אדמה. חול. לבנה על לבנה.
כמיהה

 

בעבודתי אני מבקשת לבחון את הקשר שלי עם החומר ועם המרחב ואת היכולת שלי להתערב בהם. אני בוחנת מושגים בסיסיים כמו בית או אדמה דרך קיומם החומרי ודרך המטענים האישיים, ההיסטוריים, והלאומיים שהם נושאים איתם. באמצעות העיסוק החומרי אני שואלת על טריטוריה ואנשים, על הנראה והבלתי נראה, על השטח ועל מה שמתחתיו. מה הסיפור של האדמה שאני עומדת עליה? מה היא זוכרת? מה כוסה עד שנשכח ומה נחשף? איפה נגמר הטבע ומתחיל האדם? 

 

העבודה מורכבת מסדרה של פעולות המתייחסות למקומות בהם גרתי לאורך חיי. חלק מהפעולות מתייחסות באופן ישיר לחומר (איסוף שקי אדמה, סימון בתווי הקרקע, הטחה) בעוד שפעולות אחרות מתבססות על צילום ותיעוד (תיעוד סטילס, וידאו פרפורמנס, הקרנה, רישום). אחת העבודות נוצרה בשיתוף עם תלמידות ותלמידים שלי מבית הספר השכונתי שפירא, אשר מגיעים ממקומות ומרקעים שונים ולפיכך יחסם למושג הבית משתנה. לעיתים הבית הוא יציבות ועוגן ולעיתים הוא מושג מופשט, ארעי ומשתנה.

מנחה: דוד דניאל

  • מראה הצבה: פינה של חדר שמסודרים בה אריחי אדמה צבעוניים, חלק פרוסים על הרצפה וחלק בערימה
  • סטיל מתוך וידאו: דימוי של מגדל שלום ועליו גושים של אדמה שנזרקו עליו
  • מראה הצבה: בימין פס חימר עבה על הקיר עליו מוקרן רישום של בניין ואוהל. משמאל שלושה אריחי אדמה, אחד מרובע ושניים עגולים ועליהם ציורים וחריטה של בתים
  • ערימה עגולה של חול עם שקע באמצע, עליה מוקרן וידאו של בחורה הולכת במעגל ומייצרת עיגול בחול
  • שלושה צילומים של נופים תלויים עם מסגרת פספרטו לבנה ושפריץ של חימר שהותז על הימני מביניהם
  • קיר מצופה אדמה אדומה ועליו הקרנה של רישום של בניין עם שמש קטנה בצד ימין